אנשים רבים עוברים בדיקות ראייה במהלך חייהם ויודעים שהבדיקה דורשת תגובה סובייקטיבית כמו- מה הינך רואה? מה יותר טוב? באיזו עין הינך רואה טוב יותר?

האם חשבת כיצד מבצעים בדיקה זו באדם שאינו מסוגל לשתף פעולה? באדם שאינו מסוגל להסביר את עצמו?

​

ילדים ומבוגרים עם לקות שכלית התפתחותית או עם אוטיזם יכולים להביע כאב בצורה כלשהי אך אינם מסוגלים להסביר טשטוש או תלונה אחרת שקשורה למחלות עיניים שאינן גורמות לכאב. חוסר יכולת זו תגרום לחוסר באבחון מחלת העיניים או לקות הראייה.

כאשר לאדם עם מוגבלות שכלית או אוטיזם, שמתקשה בתקשורת יש כאב שיניים, הסביבה המטפלת יכולה לזהות כאב זה היות וכאב השיניים גורם לחוסר שקט, מצד שני טשטוש בראייה ואפילו מחלות עיניים קשות לא גורמות לכאב!!!

אדם עם מוגבלות שכלית או אוטיזם יכול לתפקד בצורה מוגבלת ולהימנע מלבצע פעולות יומיומיות בעצמאות בגלל קושי בראייה אולם הסביבה המטפלת לא תמיד תייחס שהתפקוד המוגבל נובע בגלל קשיים בראייה.

​

קיימת שכיחות גבוהה של מחלות עיניים ולקויות ראייה(הדורשות תיקון אופטי של משקפיים) בקרב אוכלוסיות עם מוגבלות שכלית או אוטיזם. מערכת הרפואה בישראל עדיין לא התייחסה לצורך בבדיקות עיניים וראייה המותאמות לאוכלוסייה זו.

בדיקה אופטומטרית, אובייקטיבית ומדוייקת דרושה על מנת לקבוע את  המרשם הדרוש במשקפיים. בנוסף לבדיקה האופטומטרית יש צורך בבדיקה רפואית על ידי רופא עיניים, לזיהוי פתולוגיות עיניות אשר יכולות לגרום ללקויות ראייה חמורות ואף לאיבוד ראייה. בדיקות אלה דורשות זמן מותאם וסבלנות רבה מצד המטפל. בדיקות אלה צריכות להתבצע על ידי מומחים עם ניסיון בבדיקות של אוכלוסיות אלה.

קידום בדיקות עיניים וראייה מותאמות עבור אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית או אוטיזם יכול לשפר את איכות החיים של אנשים אלה ושל משפחותיהם.